אנחנו עם אחד, וכולנו – מכל קצוות הקשת הפוליטית – רוצים את הטוב ביותר עבור מדינת ישראל. אבל דווקא בתקופת בחירות, כשהיצרים מתלהטים והפוליטיקה מתעוררת, אנחנו עומדים בפני המבחן המסוכן מכולם: מבחן הפילוג הפנימי. זהו בדיוק הסדק שדרכו האויב שלנו מקווה לחדור.
הדרישה מהמנהיגים: אל תתנגחו אחד בשני
הדרישה שלנו, כאזרחים, מהמנהיגים שלנו צריכה להיות ברורה ומוחלטת: אל תתנגחו אחד בשני.
הפסיקו את קמפייני ההשמצה והלכלוך. כל מפלגה וכל מועמד צריכים לעמוד מול הציבור ולהציג בגאווה את החזון שלהם – להגיד בדיוק מה הם מציעים, מה הם יבנו, ומה הם ייתנו אם ייבחרו. עשו זאת מבלי להשחיר את האחר, מבלי להפיץ רעל, ומבלי לצעוק שהצד השני משקר או בוגד. הציבור הישראלי חכם מספיק, והעם הוא זה שיחליט בקלפי מי ראוי להנהיג.
ההסתה עושה עבור האויב את העבודה
ההסתה וההכפשות ההדדיות הן הנשק ההרסני ביותר, משום שהן עושות עבור האויב את העבודה. בימינו, שדה הקרב שינה את פניו: האויב לא רק מחזיק נשק בגבולות, אלא חי בתוך הרשתות החברתיות שלנו. שונאינו מתחפשים לישראלים, מפעילים חשבונות מזויפים, וזורקים גפרורים של טינופת ורעל אל תוך השיח הציבורי רק כדי לסכסך בינינו ולהעמיק את השסע. כשהפוליטיקאים שלנו מלכלכים ומסיתים, הם משחקים היישר לידיים של אלו שרוצים בהשמדתנו.
טוהר הבחירות — ההחלטה המעשית של האחדות
לכן, הבחירה ברוח ובאחדות אינה רק סיסמה ריקה; היא מתחילה בהחלטה מעשית אחת קריטית של כל המתמודדים: שומרים על טוהר הבחירות ולא מלכלכים על אף מפלגה. מציגים דרך, מציעים פתרונות, ומכבדים את העובדה שכולנו אחים באותה סירה.
רק אם נדע לנהל את הוויכוחים שלנו מתוך כבוד, בלי לשבור את הכלים, נוכיח באמת שהתעוררנו. רק כך נבטיח שהרוח שלנו תישאר איתנה, ושל«בייביסיטר» מבחוץ לא תהיה שום סיבה להרים שוב את הנבוט.